You are here

הפקת 'אותלו' באופרה הישראלית
18/04/2013
למנצח הישראלי הצעיר, עומר מאיר ולבר, המשמש כמנהלה המוסיקלי של תזמורת סימפונט רעננה, יש נסיון אופראי לא מבוטל. 'אותלו' שראינו ושמענו אמש באופרה הישראלית בתל אביב היה מהוקצע, מרשים למדי ומלא תנופה.
השילוב בין גאון הבימה, שייקספיר, לגאון המוסיקה, ורדי, הניב את אחת האופרות המהוללות בכל הזמנים. ויליאם שייקספיר בנה את הטראגדיה שלו מחומרי היסוד האנושיים העזים ביותר: אהבה, קנאה, תאווה, נקם, יאוש, שנאה וחרטה. את החומרים האלו תירגם ג'וזפה ורדי למוסיקה קלאסית.
ולבר, שניצח בין יתר על אופרות של ורדי, פוצ'יני וביזה, בלה סקאלה במילנו, ובאופרה המלכותית של ברלין, הפגין גם אמש תנופת ניצוח דרמטית וסוחפת. תזמורת האופרה נענתה לו בהתלהבות ומילאה את תפקידה הדומיננטי בצורה מרשימה. הסולנים, מקהלת האופרה המשובחת כדרכה, התזמורת ומנצחה הנלהב, עשו את שלהם במיומנות.
הקהל הלך לביתו שבע רצון. גם אני.
 
יון פדר, על הפקת 'אותלו' באופרה הישראלית. Ynet, 18.4.2013.
כשיצאנו מהקונצרט אמרתי
29/03/2013
כשיצאנו מהקונצרט אמרתי, הפעם אין מספיק סופרלטיבים לתאר את הקונצרט, ולא פלא. המנצח עומר מ. ולבר, המנצח המוסיקלי של סימפונט רעננה, לא רק ניצח, אלא גם ניגן בפסנתר כסולן וכמנצח. אתמקד בשתי יצירות שבעבורן הייתי מוכן לשבת גם על המדרגות.
הפתיחה 'ליאונורה' מס' 3 באופוס 72 של בטהובן. פשוט אדיר!
יצירה שאי אפשר לשבת רגע ללא הזזת יד או רגל או חלק אחר, כי הסערה שאופפת אותך אינה מניחה לך. זו אחת הפתיחות הגדולות ביותר שיש לנו בעולם המוסיקלי, שהוציא בטהובן תחת ידו. הניצוח של עומר מ. ולבר ליצירה עם תזמורת סימפונט רעננה היה פשוט נפלא. אני חושב שבכלל בקונצרט הזה במיוחד, היה פשוט אחד השיאים שנזכור להרבה זמן.
עומר מ. ולבר ניגן בקונצרט כסולן על הפסנתר את הקונצ'רטו לפסנתר מס' 12 בלה מז'ור ק. 414 של מוצרט. מוסיקה מאד שקטה ונעימה, מתאימה גם למבנה הקאמרי, ומהווה דוגמא טובה לעבודה האלגנטית של המלחין ושל המבצע, עומר מ.  ולבר.
 
מתוך הבלוג 'הקדירה של ששת', 29.3.2013.